בלוג ארט - דולי-ארט

  • מה בין מחול וחינוך?

    מאמרי אורח0 תגובות

    פורסם ב: 19/09/2015 • על ידי

    המאמר נכתב ע"י ד"ר רונית רונן תמיר.

    בכל פעם שאני מציגה את עצמי בפני אנשים המתענינים במקצועי, אני משיבה: מורה למחול. התגובות הראשוניות כוללות הרמת גבה, חיוך, "איזה יופי" הם אומרים, "נשמע כיף לעסוק בתחום אמנותי אסתטי שכזה". כשהשיחה ממשיכה מסתבר לי מהי התפיסה הרווחת בקרב הציבור שאינו מכיר את התחום. רוב האנשים מדמיינים בעיני רוחם קבוצת ילדות חביבות לבושות בבגדי גוף ובנעלי ריקוד עומדות ליד הבר ומאמנות את גופן בגמישות ובאלגנטיות, בפליה ורלווה ובשלבים מאוחרים יותר מטפסות גם על קצות האצבעות ומופיעות על במות. אלו הן ללא ספק מטרות חשובות אבל הן לא היתרונות החינוכיים והאישיים היחידים שהחינוך למחול מטפח.

    אני גם מסבירה שבמהלך דרכי המקצועית רכשתי לעצמי מספר תארים אקדמיים וכולם קשורים בצורה זו או אחרת במחול. ברוב המקרים אמירה זו מעוררת תהייה אצל שומעיה. "מה זה אומר ד"ר למחול?" מחול מכיל בתוכו הרבה מעבר למרכיביו הפיסיים. יש בו צדדים תאורטיים, פילוסופיים, חינוכיים, תרבותיים ועוד.

    המחול בעיני רוב האנשים נתפס כבילוי לשעות הפנאי, לבנות בלבד, הוא נחשב כמותרות, וכמובן לאלו המסוגלים להרשותו לעצמם ולשלוח את בנותיהן לחוגים שיפתחו יכולותיהן הריקודיות. אין בו לתפיסתם שום צורך אמיתי או בסיסי לחייו של האדם. אפשר להסתדר בחיים גם בלעדיו.

    אני מוסיפה ואומרת שאני מלמדת מחול במסגרות שונות כולל במערכת החינוך ותלמידי הם בנים ובנות הלומדים בחינוך הכללי, כיתות שלמות. בשלב זה אני רואה את המבט המרחם בעיניהם של בני שיחי. הם מבינים שעומדת בפני משימה בלתי אפשרית כמעט.

    אז למה בכל זאת חשוב כל כך בעיני לשמור מכל משמר על הוראת המחול מתוך נקודת מבט חינוכית רחבה? כזו המאפשרת לכל ילד וילדה להחשף לעולם המחול, להתנועע, לפתור בעיות, לחשוב וללמוד כיצד להביע את עצמו בעזרת גופו? במקביל נשאלת השאלה איך לעשות זאת ומהן המטרות הראויות שעלינו המורים למחול לשאוף אליהן בהוראת המחול בראייה חינוכית?

    הרציונל העומד מאחורי האמונה הגדולה שלי במחול כחינוך מבוסס על מספר הנחות יסוד. מחול מאפשר דרך שונה ללמידה והבנה. הוא מאפשר דרך לביטוי והבעה יחודיים וכן התייחסות לצרכים אינדבידואליים של כל תלמיד ותלמידה. הוא מקצוע המעודד חקירה, יצירתיות ושימוש בדמיון (חשיבה מסתעפת, פתרונות רבים) ופתוח לקישורים ושילובים בינתחומיים התורמים להבנה עמוקה ורחבה של כל נושא הנלמד באמצעות תנועה ומחול.

    מקצוע המחול מעודד משמעת, התמדה, השקעה, מוטיבציה- כישורים שניתן להעבירם לתחומים אחרים בחיים. ללא ספק כל אלו הם כישורים נדרשים להצלחה בכל תחום בחיים. הוא מפתח יכולות קוגניטיביות לפתרון בעיות, זכרון תנועתי, הבנת הוראות וכן מפתח יכולות חברתיות וכישורי תקשורת.

    מחול מעודד שכלול יכולות מוטוריות כגון גמישות, קואורדינציה, שיווי משקל, כוח, הכרת הגוף וטווחי התנועה שלו, משכלל יכולות הקשבה למוסיקה, אבחנה בין מקצבים, איכויות, וסגנונות מוסיקליים, משכלל הבנת המרחב, כיוונים, גבהים, מסלולים, מבנים, מושגי יחס, וראייה מרחבית.

    ללא ספק כל המעלות שנמנו כאן הן ערכים וכישורים שאנו כאנשי חינוך שואפים להעביר לתלמידינו במטרה ליצור חברה חושבת, יצרנית, יצירתית, מצליחה, פלורליסטית, ושיתופית.

     

    הוראת המחול בתפיסתו הרחבה מקבלת תמיכה ובסיס מתאוריות חינוכיות לא מעטות ואחת הבולטות בהן היא תאוריית האינטלגנציות המרובות של הווארד גארדנר(1983). לפי תאוריה זו כל אדם ניחן בשמונה אינטלגנציות נפרדות וההבדלים בין בני האדם מתגלים במידה שבה כל אחת מהאינטלגנציות מופיעה אצל כל אחד.

    הוראת המחול נושקת לכל אחת מהאינטלגנציות שמנה גארדנר. אזכיר כאן מספר דוגמאות לקשר שבין הוראת המחול לאינטלגנציות השונות. כאשר אנו מלמדים מחול אנו משתמשים וכן עוזרים לפתח אצל התלמידים בראש ובראשונה את האינטלגנציה התנועתית, אך לא רק אותה. האינטלגנציה המילולית באה לידי ביטוי בהנחיותינו ובשיח על מה שאנחנו עושים, האינטלגנציה המוסיקלית היא חלק בלתי נפרד מהתנועה ומלווה אותה. האינטלגנציה הלוגית מתמטית מתבטאת בלימוד המקצבים, הספירות. האינטלגנציה המרחבית גם היא חלק בלתי נפרד מתנועה ומחול המתרחשים במרחב בכיוונים שונים ובמסלולי התקדמות שונים, אינטלגנציה בין אישית ותוך אישית הן חלק מתהליכי שיתוף הפעולה המתרחשים בשיעורי המחול וכל תהליכי ההתבוננות פנימה, הצבת האתגרים והלמידה על העצמי.

    קשרים נוספים נרקמים בין התאוריה לתחום המחול ואפשר למצא אותם גם בתכנים הנלמדים ובדרכי ההוראה המגוונות. כל נושא ממגוון של עולמות תוכן מתחבר לגוף ותנועתו ומעמיק ומשכלל את ההבנה דרך הכלי הבסיסי ביותר של האדם. מודעות לקשרים אלו תסייע לשכנוע אחרים בפוטנציאל החינוכי הגלום בהוראת המחול.

    תמיכה תיאורטית נוספת מגיעה ממחקרים שנעשו על שכלול יכולות למידה בקרב תלמידי מחול.

    לדוגמא, מחקר על הקשר בין מחול ושיפור יכולת קריאה (McMahoon, Rose & Parks  2003)

    מחקר שנערך בשיקגו, בבית ספר יסודי אפרו-אמריקאי באזור עם אוכ' ממעמד סוציואקונומי נמוך, בדק את השינויים ביכולת הקריאה בעקבות השתתפות בתכנית מחול יחודית.

    השינויים בקבוצת המחקר בשיפור רמת הקריאה היו משמעותיים תוך ניטרול גורמים אחרים שהיו יכולים להשפיע על השינוי. החוקרים אינם טוענים שמחול יכול בבלעדיות ללמד קריאה אך השימוש בלמידה קינסטטית (תחושת תנועה) ויחסים בין צליל וסמל בדרך יצירתית ומסתעפת יכול לשפר יכולות קריאה בסיסיות אצל ילדים צעירים.

    קשר נוסף ניתן למצא בין מחול לתרבות, מחול הוא ראי לתרבות ומתרחש בהקשר תרבותי. הוא יותר מרצף צעדים ותנועות ומכיל משמעות. מחול תומך בבניית זהות תרבותית, מלמד כבוד לתרבויות אחרות. מרכיב חברתי קבוצתי למחול מחייב תקשורת ושיתוף פעולה, קשר עין ומגע. (McCutchen, 2006  , Hanna, 2008)

    מעבר לכל אלו מתרחשת בתחום המחול בארץ יצירה ענפה ומגוונת שהיא חלק בלתי נפרד מהתרבות והאמנות הישראלית היחודית, כוראוגרפים ישראלים ויוצרים נחשבים לשם דבר גם בעולם, להקות מחול ישראליות זוכות להכרה והערכה עולמית. המחול אינו תחום זניח וצדדי בתרבות הישראלית. הוא משמעותי ופורח ולכן חשוב שיהיה נוכח בחיי כל אדם משכיל ותרבותי.

    כאשר אני מתייחסת להוראת מחול אני עושה הפרדה ברורה בין חינוך למחול Dance education   לבין מחול חינוכי Educational dance. ההבדל בין שני אלו הוא בעיקרו בהגדרת המטרות אליהן אנחנו מכוונים. בחינוך למחול כוונתי להכשרת רקדנים בכל סגנון מחול שהוא ומתן הכלים ושכלול היכולות שלהם לבצע את סגנון המחול בצורה המיטבית. במחול חינוכי מטרתי העיקרית היא לאו דווקא להכשיר רקדנים, אלא לחנך לערכים ולפתח יכולות למידה והבנה, ביטוי ויצירתיות. תחום המחול משמש אותי בעשיה חינוכית זו ממש כשם שתרפיות שונות בתחומי האמנות תורמות להשגת מטרות טיפוליות מגוונות. כאשר אני מתבוננת על המחול בדרך זו יותר קל להבין את הרציונל ללמוד וללמד, לחוות ולהכיר את תחום המחול עם עושר סגנונותיו, ערכיו ומאפיניו המגוונים עבור כל אדם. בשתי תפיסות הוראת מחול אלו ניתן לזהות את הערכים החינוכיים שקיימים בתחום ויש בהן הרבה מן המשותף. ההבדל בעיני הוא בדגש הניתן למטרות.

     

    מספר תובנות בהתייחסות לנושאי הבשורה, הנמצאים בחזית העשייה המחולית וההעברת האהבה למחול לדור הבא. אלו מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים הנגזרים מהוראת מחול. הוראת מחול שונה מהוראת כל מקצוע אחר בשיטותיה, דרישותיה, האתגרים שהיא מציבה וכן ביכולת לתרום לחינוך הלומדים. מורים הבוחרים להתמחות בהוראת מחול מצפים ללמד מחול ולעסוק בפן המקצועי, אך למעשה מתמודדים עם אתגרים חינוכיים רבים מעבר להוראת המחול. אתגרים אלו כוללים למשל עבודה עצמאית מול התלמידים והסביבה ללא צוות שניתן לשתף איתו פעולה בהתמודדות עם האתגרים החינוכיים.  כמו כן הם מתמודדים עם הצורך בהצגת תוצרים משמעותיים, הכוללים מופעים ברמה מקצועית טובה וכן השגים חינוכיים ברמה האישית והקבוצתית וביחד איתם גם הצורך לשווק את התחום ולהסביר את עשייתם לסובבים שעבורם אין זה ברור מאיליו שחשוב לרקוד.

    מורה למחול צריך להכיר ולהבין את כל האתגרים העומדים בפניו ולהתאים צפיותיו וכן לרכוש כלים שיווקיים ואסטרטגיות להשתלב ולבסס את מעמד התחום שלו בכל מסגרת בה יכנס ללמד מחול.

    איך נשכנע את אלו שאינם מכירים את תחום המחול בפוטנציאל החינוכי היחודי שהוא מציע?

    מקצוע המחול חיוני לכל ילד. אם נשכיל כמורים למחול להתבונן ולשווק את המקצוע אותו אנו מלמדים בראייה חינוכית רחבה יותר מאשר הכשרת רקדנים לבמה עם דגש על טכניקה וביצוע, נוכל לייצר לתחום החשוב הזה את המעמד וההערכה הראויים לו בחינוך ובחברה.

    ראיית המחול ככלי חינוכי היא צעד חשוב בתהליך ביסוס מעמדו של המחול בתפיסתו של הציבור הרחב. ההתבוננות דרך המשקפיים החינוכיים הללו מכתיבה את המטרות וגם את התוצרים, את הדגשים ואת השפה בה נשתמש ואת הקהל הפוטנציאלי שאנו מזמינים ללמוד איתנו. הערכים הטמונים בחינוך למחול מתוך תפיסה זו רלוונטיים לכל אחד ולא רק למוכשרים או ל"מתאימים".

    על מנת ללמד תלמידים את שפת המחול על מורים למחול לראות את עצמם ולהתנהל כאנשי חינוך ולא רק כמורים. עליהם להדגיש את ההצלחות החינוכיות שלהם ושל תלמידיהם בפני הסביבה ולא להשאירן בתוך גבולות הסטודיו, להדגיש את העובדה ששיעורי המחול מאפשרים לתלמידים לפרוח ולהצטיין, להביע את עצמם ולהתקדם. עליהם להעצים ולהראות את ההצלחות, לשתף פעולה וליצור חיבורים בינתחומיים בפרויקטים שונים בקהילה, להקפיד על נראות והעצמה של עשייתם. תהליך ביסוס מעמד המחול ונראותו של התחום כלפי הסביבה וכלפי ההורים היא חשובה לאין שיעור.

    כבר בתהליך ההכשרה של מורי המחול חשוב לשלב תכנים להכרת הפוטנציאל החינוכי וכן לטפח את יכולות ההבעה ותאור הרציונל של תחום המחול. את אלו יש  לשלב עם לימוד שיטות הוראה גמישות ומגוונות. ככל שמורה למחול יחשף למגוון דרכי הוראה, מטרות, וכלים חינוכיים, כך יקל עליו להשתלב בכל מסגרת המציעה מחול לתלמידים ומרבית הסיכויים שלא יתיאש כבר בשנותיו הראשונות במקצוע. מודעות והתיחסות לאתגרים ולצרכים של מורים למחול בתכנית ההכשרה שלהם חיונית על מנת לספק את הכלים להוראת מחול מיטבית ולחשיפת ערכי התחום.

    אני מאמינה שבידי המורה למחול הכוח ליצור שינוי ולקדם את תחום הוראת המחול דרך מחויבות, כבוד ופתיחות לעולם המחול הרחב ולקהילות הסובבות את המקצוע. שילוב ערכים חברתיים ותרבותיים מגוונים בהוראת המחול חיוני לכל ילד והוא כלי לקידום כבוד לזולת ולבניית זהות תרבותית ואישית.

    אני שואפת לעולם האידאלי שבו נוכל יחדיו ליצור מקום של כבוד למקצוע המחול, ליצור מצב שבו לא אאלץ להסביר מדוע התחום אותו אני מלמדת הוא חשוב ומשמעותי, ויש בו ערכים חיוניים לכל אדם. נרחיב את יכולתן של קהילות רחבות יותר להבין ולהנות מיצירת מחול, לשכלל את היכולות והערכים הנגזרים מעשייה מחולית ענפה.

    —————–

    ד"ר רונית רונן תמיר הנה מנחה פדגוגית ומרצה בסמינר הקיבוצים ובסמינר דויד ילין, מורה למחול במערכת החינוך
    בוגרת אונ' לסלי בבוסטון – דוקטורט בחינוך
    אונ' קולומביה ניו יורק – מ.א. Dance and Dance Education
    האקדמיה למוסיקה ומחול והאונ' העיברית – מחול וחינוך – תואר ראשון.

    המשך בקריאה